למעשה הקעקועים המאוריים מיוחסים לשבטים פולינזים הקדומים של ניו זילנד. אומנות הקעקועים המאוריים נחשבת קדושה, תחילת דרכה כטקס מעבר מילדות לבגרות הקעקועים מאוריים נמשכים לאורך כל החיים. הם מנציחים אירועים חשובים וחגים. רק בעלי מעמד התקעקעו, חל איסור מוחלט על עבדים להתקעקע.
בקעקועים המאוריים המסורתיים לא היה שימוש במחטים אלא בעצים שגולפו לצורה המזכירה פטיש שלקצבותיו חוברו שיניים, עצמות או אבנים חדות הטבולים בדיו עשוי פחם. כלים אלו הונחו על עורם של המתקעקעים וכלי נוסף הנראה כמקל ללא חוד שימש בכדי לדפוק על ה"פטישים". על ידי תזוזה ימינה ושמאלה נוצרו הדוגמאות.
להמשך הכתבה דלגו לסוף הגלריה.
בשבטים אלו קעקועים בפנים מסמלים כוח ומעמד בקרב הגברים. דפוס הקעקועים בפנים לרוב יראו כספירלות. לכל מיקום בפנים היה פירוש מדויק לדוגמה בלחיים הקעקועים ציינו את סוג עבודתו. בשל הכאב האינטנסיבי לאחר ביצוע קעקועים בפנים המתקעקעים נהגו לאכול אוכל נוזלי לאורך תקופת ההחלמה בכדי להימנע מאימוץ שרירי הפנים.
בקרב הנשים הקעקועים המאוריים בפנים התמקדו בעיקר בסנטר, שפתיים ובנחיריים, אך היו נפוצים בשאר חלקי הגוף כגון הגב, רגליים והישבן וכו'.
**בסייבר טאטו קיים העתק של כליי קעקוע מאורי מסורתי.
לקעקועים המאוריים הרבה משמעויות לדגומה הצב מסמל הגנה פיזית, והשמש מסמלת גורל טוב. אך סגנון זה יפה גם ללא כל משמעות אלא כקישוט מדהים לגוף האדם, סגנון זה מדגיש את השירים בצורה ייחודית ומחמיא כמעט לכל אחד.
להתרשמות כנסו לגלריית הקעקועים השבטיים
